לקראת היציאה לקרב, מלך ישראל פוקד על הסריס שהביא את מיכיהו לקחת אותו ולמסור אותו לידי מושלי העיר [ביאור שטיינזלץ]. הציווי וַהֲשִׁיבֵהוּ מרמז על כך שזו אינה הפעם הראשונה שבה הנביא נענש. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמיכיהו כבר היה תפוס וכלוא בעבר אצל שר העיר, ולכן המלך מצווה להחזיר אותו אל אותו מאסר [רד"ק, מלבי"ם, מצודת דוד]. מנגד, יש המפרשים שהוראה זו משמעותה היא פשוט להשיב את הנביא חזרה אל תוך העיר, ולהביאו שם אל אמון [רלב"ג]. אישים אלו שאליהם נשלח הנביא, אָמֹן שַׂר־הָעִיר וְיוֹאָשׁ בֶּן־הַמֶּלֶךְ, הם אלו ששימשו בפועל כמושלי העיר [ביאור שטיינזלץ].
מלכים א, פרק כ״ב, פסוק כ״ו
וַיֹּ֙אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל קַ֚ח אֶת־מִיכָ֔יְהוּ וַהֲשִׁיבֵ֖הוּ אֶל־אָמֹ֣ן שַׂר־הָעִ֑יר וְאֶל־יוֹאָ֖שׁ בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.