סופו המביש של המלך אחאב מהווה סגירת מעגל היסטורית ומוסרית, המדגישה כיצד נבואות הזעם שניבאו לו נביאי ה' מתגשמות במלואן ובאופן מדויק. המאורעות המתרחשים סביב מרכבתו מגשימים את העונש על חטאיו הרבים, ובפרט על רצח נבות היזרעאלי.
כאשר המערכה מסתיימת, מוליך הרכב או אדם אחר ניגש לנקות את המרכבה מדם המלך. הפעולה מתוארת במילים וַיִּשְׁטֹף אֶת־הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן. הברכה היא מקום בנוי מאבנים וסיד שבו מתכנסים מים [מצודת ציון]. במהלך השטיפה, דמו של אחאב נזל מהמרכבה והתערבב במי הברכה. בשלב זה מתקיים החלק הראשון של הקללה, וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת־דָּמוֹ. משמעות המילה ילוקו היא לחיכה [מצודת ציון], והכלבים שתו את מי הברכה המהולים בדמו של המלך [מצודת דוד, רלב"ג].
ביחס לביטוי וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ, עולה תמונה מורכבת מתוך דברי הפרשנים, המציגים כיוונים שונים לחלוטין. על פי הגישה הפשטנית, מדובר בנשים זונות ממשיות, שלא הקפידו על צניעות ורחצו באותה ברכה ציבורית. אותן נשים רחצו למעשה במים המעורבים בדם המלך, דבר המהווה ביזוי והשפלה מוחלטת לאחאב לאחר מותו [מצודת דוד, רלב"ג, שטיינזלץ, מלבי"ם].
מנגד, גישות אחרות מפרשות את המילה באופן סמלי או לשוני. על פי התרגום הארמי, המילה אינה מתייחסת לנשים כלל, אלא לכלי נשק שניטפו ונרחצו שם מן הדם [רש"י, רד"ק, חומת אנך]. פירוש נוסף המובא בדברי חז"ל קושר זאת לציורים שהיו על המרכבה. לפי תיאור זה, אחאב היה אדם מצונן וחסר תאווה, ואשתו איזבל ציירה עבורו דמויות של שתי זונות על המרכבה כדי לעורר אותו, ואותן דמויות נשטפו במים [רש"י, רד"ק]. בנוסף, קיים מדרש הדורש את המילה מלשון חזיונות, ומסביר כי באותו רגע התקיימו שני חזיונות הנביאים, אליהו ומיכיהו [רד"ק].
סיום הפסוק, כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֵּר, מאשר את קיומה המדויק של נבואת אליהו, שקבעה כי הכלבים ילקקו את דם אחאב כעונש על רצח נבות, וזאת לאחר שכבר התקיימה נבואת מיכיהו על עצם מותו בקרב ברמות גלעד [מלבי"ם, רלב"ג]. עם זאת, הפרשנים מתמודדים עם קושי גיאוגרפי משמעותי: אליהו ניבא שהכלבים ילקקו את דם אחאב בדיוק במקום שבו נסקל נבות, כלומר בעיר יזרעאל. כיצד הדבר מסתדר עם העובדה שהרכב נשטף בבריכת שומרון? הפרשנים מסבירים כי העיר יזרעאל סמוכה לשומרון. כאשר שטפו את הרכב בבריכת שומרון, המים האדומים מדם המלך זרמו והמשיכו בדרכם עד שהגיעו ליזרעאל. שם, במקום המדויק שבו נרצח נבות, באו הכלבים ולקקו את הדם, ובכך נסגר המעגל והתקיימה נבואת ה' במלואה [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, חומת אנך].