מלכים א, פרק כ״ב, פסוק ל״ח

עונשו של המלך אחאב בא לידי ביטוי משפיל כאשר ניקו את מרכבתו מדם הקרב, בפעולה של וַיִּשְׁטֹף אֶת־הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן, שהיא מאגר מים בנוי מאבן וסיד. מי הברכה המהולים בדם המלך זרמו עד לעיר הסמוכה יזרעאל, ושם וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת־דָּמוֹ על ידי לחיכה ושתייה של המים, בדיוק במקום שבו נרצח נבות. ביזוי נוסף התרחש כאשר וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ, ולפי הפשט נשים זונות רחצו באותם מים המעורבים בדם, אם כי יש המפרשים זאת כשטיפת כלי נשק או כמחיקת ציורי נשים שהיו על המרכבה. אירועים אלו סגרו מעגל היסטורי ומוסרי במדויק, כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֵּר, והשלימו את התגשמות נבואותיהם של אליהו ומיכיהו על מותו.