למרות נבואת הזעם של מיכיהו, וַיַּעַל מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ־יְהוּדָה למערכה, כאשר לכל מלך היו מניעים משלו. אחאב התעלם מהאזהרה משום שייחס אותה לשנאה אישית כלפיו, והצדיק זאת בכך שנבואת פורענות קודמת של הנביא לא התממשה. לעומתו, יהושפט ירא ה' הבין מתוך הנבואה כי הגזירה הרעה כוונה רק כלפי אחאב, שכן הובטח ששאר הלוחמים ישובו בשלום. מאחר שהנביא לא אסר עליו להשתתף, יהושפט חש מחויב לקיים את הבטחתו המוקדמת לעמוד לצד אחאב, מבלי לראות בכך עבירה על דברי ה'.
מלכים א, פרק כ״ב, פסוק כ״ט
וַיַּ֧עַל מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֛ל וִיהוֹשָׁפָ֥ט מֶלֶךְ־יְהוּדָ֖ה רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.