יהושפט ממשיך את דרכו של אביו אסא, שהיה מלך צדיק, ומתמיד בעשיית הטוב והישר לפני ה' [ביאור שטיינזלץ]. ביחס למילה ממנו, המסורה מציינת כי כך יש לקרוא אותה באופן מדויק, אף שניתן היה לסבור בטעות שיש לקרוא "ממנה" [מנחת שי].
אף שיהושפט הלך בדרך הישר, המציאות של תקופתו כללה את המשך קיומן של הבמות, שבהן העם המשיך להקריב קורבנות. עם זאת, מובהר כי פולחן זה לא נחשב לעבודה זרה, שכן הקורבנות הוקדשו לשם ה'. החטא של העם באותה עת הסתכם אך ורק בהקרבה מחוץ לבית המקדש, ולא בעבודת אלילים [אברבנאל].