כאשר שָׂרֵי הָרֶכֶב הארמים מבחינים ביהושפט כיחיד שלובש בגדי מלכות בשדה הקרב, הם מסיקים בטעות כי אַךְ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל הוּא. בשל כך וַיָּסֻרוּ עָלָיו לְהִלָּחֵם, כלומר כל המרכבות פונות יחד כדי לכתר ולתקוף אותו. כשהוא מוקף, וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט בקריאה לעזרה מחייליו או בתפילה להצלה מאת ה'. זעקה זו מביאה להצלתו הכפולה: הארמים מזהים את קולו ומגיעים לידי הבנה והבחנה, כפי שמשתמע מהמילה כִּרְאוֹת, שאין זה מלך ישראל, ובמקביל ה' נענה לתפילתו ומטה את לבם לעזוב אותו מתוך הבנה שכדאי להם להשאיר את בן בריתם לשעבר בחיים.
מלכים א, פרק כ״ב, פסוק ל״ב
וַיְהִ֡י כִּרְאוֹת֩ שָׂרֵ֨י הָרֶ֜כֶב אֶת־יְהוֹשָׁפָ֗ט וְהֵ֤מָּה אָֽמְרוּ֙ אַ֣ךְ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֣ל ה֔וּא וַיָּסֻ֥רוּ עָלָ֖יו לְהִלָּחֵ֑ם וַיִּזְעַ֖ק יְהוֹשָׁפָֽט׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.