מלך ארם נותן לשרי הרכב שלו פקודה צבאית ממוקדת להתעלם משאר שדה הקרב ולהפנות את כל המאמצים לחיסולו של אחאב. ההוראה לא להילחם אֶת־קָטֹן וְאֶת־גָּדוֹל אוסרת עליהם להילחם במחנה ישראל באופן כללי ומפוזר, אלא דורשת לרכז את הכוח במטרה אחת, כִּי אִם־אֶת־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ. החלטה זו נשענה על מידע מוקדם ששמעו מרגליו על נבואת הפורענות שחזתה את מות המלך, ומתוך שיקול צבאי שנועד למנוע מאחאב להבחין בכובד המערכה ולהימלט. למעשה, ה' הוא שהכניס רצון זה ללב מלך ארם, כדי להבטיח את עונשו של אחאב ולמנוע אבדות בקרב שאר חיילי ישראל.
מלכים א, פרק כ״ב, פסוק ל״א
וּמֶ֣לֶךְ אֲרָ֡ם צִוָּ֣ה אֶת־שָׂרֵי֩ הָרֶ֨כֶב אֲשֶׁר־ל֜וֹ שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁנַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר לֹ֚א תִּלָּ֣חֲמ֔וּ אֶת־קָטֹ֖ן וְאֶת־גָּד֑וֹל כִּ֛י אִֽם־אֶת־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַדּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.