תארו לעצמכם שאתם משתתפים במשחק גדול, ופתאום המנהיג שלכם נותן הוראה מפתיעה: עליכם להתמקד רק במשתתף אחד מסוים, ולהתעלם לגמרי מכל השאר. זה פחות או יותר מה שמלך ארם פוקד על שרי הרכב שלו לעשות באמצע המלחמה. הוא מורה להם לא להילחם אֶת־קָטֹן וְאֶת־גָּדוֹל, כלומר לא להילחם בחיילים הרגילים של צבא ישראל, לא במפקדים החשובים וגם לא בחיילים הפשוטים. המשימה שלהם היא ברורה: כִּי אִם־אֶת־מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, לחפש ולרכז את כל הכוח אך ורק במלך אחאב.
מדוע הוא נתן פקודה כזו? מלך ארם לא עשה זאת כי הוא ריחם על חיילי ישראל. הוא פשוט פחד שאם הצבא שלו יתחיל בקרב רגיל מול כולם, אחאב יראה שהמצב קשה וינצל את ההזדמנות כדי לברוח. לכן, התוכנית שלו הייתה לתפוס קודם כל את מלך ישראל, ורק לאחר מכן להמשיך להילחם בשאר הצבא.