רוח שמימית מציעה להפיל את אחאב באמצעות נבואת כזב ומצהירה אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו. היא תבטיח למלך הצלחה במלחמה מגרון נביאיו המצפים לדבר ה', כעונש מידה כנגד מידה על עדות השקר שהביאה להריגת קרבנו. ה' מאשר את העונש התואם לפשע ואומר תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל, כלומר הרוח אכן תצליח לפתות את המלך לצאת לקרב. לבסוף ה' נותן לרוח רשות לפעול, מזרז אותה ופוקד צֵא וַעֲשֵׂה כֵן. עליה לצאת ממחיצתו של ה' כדי לבצע את המשימה, שכן חותמו של ה' הוא אמת ורוח שקר אינה יכולה לשהות בקרבתו.
מלכים א, פרק כ״ב, פסוק כ״ב
וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כׇּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.