מלכים א, פרק כ״ב, פסוק כ״ב

I Kings 22:22Sefaria

וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כׇּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן׃

קרה לכם פעם שראיתם איך מישהו מקבל בדיוק את מה שהוא עשה לאחרים? בשמיים מתקיים דיון איך להעניש את המלך אחאב על מעשיו. לפתע מתייצבת רוח ומציעה רעיון להטעות את המלך. היא אומרת אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל נְבִיאָיו. כלומר, היא תגרום לנביאים של המלך להגיד לו שקרים ולהבטיח לו שהוא יצליח במלחמה. הנביאים יחשבו שהם שומעים את דבר ה', אבל בעצם יקבלו נבואה לא אמיתית. למה דווקא עונש של שקר? כי זה עונש של מידה כנגד מידה. בעבר, אחאב פגע באדם אחר בעזרת אנשים שהעידו עליו שקר, ולכן עכשיו השקר יחזור אל אחאב ויפגע בו.


ה' מסכים לתוכנית הזו, כי היא מתאימה בדיוק למעשים של המלך, ואומר לרוח תְּפַתֶּה וְגַם תּוּכָל. המילה תּוּכָל פירושה שתהיה לרוח היכולת להצליח במשימה ולשכנע את אחאב לצאת למלחמה. לבסוף, ה' נותן לרוח רשות לפעול ומזרז אותה כשהוא פוקד עליה צֵא וַעֲשֵׂה כֵן. לציווי לצאת יש גם סיבה עמוקה ומיוחדת: החותם של ה' הוא אמת. בגלל שה' קשור רק לאמת, רוח של שקר לא יכולה להישאר קרובה אליו, והיא חייבת לצאת החוצה כדי לבצע את התוכנית שלה.


פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.