מלכים א, פרק כ״ב, פסוק ל״ד

I Kings 22:34Sefaria

וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֙שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹ וַיַּכֶּה֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ן וַיֹּ֣אמֶר לְרַכָּב֗וֹ הֲפֹ֥ךְ יָדְךָ֛ וְהוֹצִיאֵ֥נִי מִן־הַֽמַּחֲנֶ֖ה כִּ֥י הׇחֳלֵֽיתִי׃

וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וירה חץ באקראי וללא מטרה מוגדרת, מבלי לדעת שהוא פוגע באחאב המחופש, ירייה שבהשגחת ה' השלימה את הנבואות המוקדמות על מות המלך. החץ חדר בדיוק אל נקודת התורפה הזעירה שבֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן, כלומר ברווח שבין קשקשי המגן לבין שריון הברזל עצמו. בעקבות הפגיעה האנושה, הורה המלך לְרַכָּבוֹ, מנהיג המרכבה, לסובב את המרכבה לאחור: הֲפֹךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵנִי מִן הַמַּחֲנֶה. מתוך גבורה ואחריות, אחאב הסתיר את פציעתו כדי לא לעורר בהלה שתפיל את רוח צבאו, ונימק את בקשתו להתרחק מן המערכה במילים כִּי הָחֳלֵיתִי, כאילו רק חש ברע.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ג
פסוק ל״ה

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.