קרה לכם פעם שהתכוננתם לאירוע חשוב, כולם כבר עמדו להתחיל, ופתאום התברר שמישהו חסר? זה בדיוק מה שקורה במפגש המיוחד בין שמואל נביא ה' למשפחת ישי. אחרי ששמואל ראה את כל הבנים שהגיעו והבין שאף אחד מהם הוא לא הנבחר, הוא שואל את ישי בפליאה הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים, כלומר, האם אלו כל הבנים שלך? שמואל שואל זאת כי הוא יודע בוודאות שמישהו חסר.
ישי עונה לו שעוֹד שָׁאַר הַקָּטָן. המילה שָׁאַר פירושה נשאר. ישי מסביר שהבן הצעיר ביותר נשאר מאחור לרעות את הצאן. בגלל שהוא היה כל כך קטן, המשפחה לא חשבה שהוא מספיק חשוב כדי להשתתף באירוע המכובד הזה.
כששמואל שומע זאת, הוא מיד אומר לישי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ, שלח מהר שליח שיביא אותו לכאן, ומוסיף כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה. המילה נָסֹב מתארת ישיבה משותפת לסעודה. למרות שכולם כבר היו מוכנים ומזומנים להתיישב לארוחת המצווה החגיגית, שמואל מכריז שהם לא ישבו לאכול עד שהבן הקטן יגיע, כדי שיוכל למשוח אותו לתפקיד עוד לפני תחילת הארוחה.