תארו לעצמכם שאתם צריכים לבחור מנהיג חדש לעם שלם. על מה הייתם מסתכלים? על הגובה שלו? על המראה שלו? ה' לא בוחר מנהיגים רק לפי המראה, אלא בודק את הלב והאופי שלהם. דוד הגיע אל שמואל ישר מהעבודה שלו, רעיית הצאן, וזה ממש לא במקרה. ה' בוחן את הצדיקים שלו כשהם שומרים על הכבשים, בדיוק כמו שעשה עם משה ויעקב, כדי להכין אותם להיות מנהיגים טובים ורגישים לעם. ברגע שדוד הגיע, כולם יכלו סוף סוף להתיישב ולאכול את סעודת הזבח החגיגית.
איך דוד נראה? הכתוב מספר לנו שהוא היה אַדְמוֹנִי, כלומר בעל פנים בגוון אדמדם. בנוסף, הוא היה עִם יְפֵה עֵינַיִם, כשהמילה "עם" כאן פירושה פשוט "וְ", כלומר, והוא היה יפה עיניים. הוא גם היה וְטוֹב רֹאִי, שזה אומר שהמראה הכללי שלו היה נאה ומרשים. היופי החיצוני שלו הראה שהוא אדם ראוי ומתאים למלכות.
פתאום, ה' פונה לשמואל ואומר לו קוּם. המילה הזו נועדה לזרז את שמואל, אבל מסתתר בה גם מסר חשוב. ה' בעצם אומר לשמואל: המלך שבחרתי עומד, ואתה יושב? קום מפניו ומשח אותו בשמן! מכאן גם לומדים הלכה לדורות, שאת מצוות המשיחה בשמן הקודש חייבים לעשות תמיד בעמידה.
בסוף, ה' מכריז ואומר לשמואל כִּי זֶה הוּא. זהו באמת האיש שה' בחר בו, בניגוד למה ששמואל חשב בהתחלה כשראה את האחים הגדולים של דוד. המילים האלו גם מלמדות אותנו שרק המלכים מהמשפחה של דוד ימשחו בשמן המשחה הקדוש והמיוחד שמשה הכין במדבר, כי המלוכה שייכת להם לתמיד.