שמואל א, פרק ט״ז, פסוק ג׳

ה' מתווה לשמואל דרך פעולה המסתירה את המטרה האמיתית של משיחת מלך חדש, ומצווה עליו להזמין את ישי בַּזָּבַח, כלומר להשתתף בהכנות לסעודה ולאכול מבשר הקורבן. הנחיה מפוצלת זו, שבה מטרת היציאה לדרך היא הקרבת הקורבן בלבד, מאפשרת לשמואל להרגיע את זקני העיר החרדים ולומר להם אמת מוחלטת ללא פגם של שקר. בנוסף, ה' נמנע מלנקוב מראש בשם הנבחר ומבטיח להורות לשמואל את מי למשוח רק ברגע המתאים, באומרו אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ. הסתרה זו נועדה להוכיח לנוכחים כי הבחירה היא גזירה ישירה מאת ה', ולמנוע קנאה ותרעומת מצד האחים הגדולים שנבחנו תחילה.