תארו לעצמכם שיום אחד, בלי שום התראה מוקדמת, המנהיג הכי גדול וחשוב בעם מגיע פתאום לבקר בעיר הקטנה והשקטה שלכם. מה הייתם חושבים לעצמכם? זה בדיוק מה שקרה כשהנביא שמואל הגיע לעיר בית לחם. המנהיגים של העיר, שנקראים הזקנים, הופתעו מאוד מהביקור הפתאומי. המילה וַיֶּחֶרְדוּ מספרת לנו שהם מיהרו מאוד לצאת לקראתו, אבל גם שהם פחדו ודאגו. הם חששו שאולי מישהו בעיר עשה מעשה לא טוב, ושמואל הגיע במיוחד כדי להוכיח אותם על כך.
למרות שהם היו קבוצה של אנשים, כתוב וַיֹּאמֶר בלשון יחיד. הסיבה לכך היא שהזקן הכי חשוב מכולם לקח על עצמו את התפקיד לדבר בשם כולם. הוא פנה אל שמואל ושאל אותו שָׁלֹם בּוֹאֶךָ. בעצם, הוא שאל אותו בחשש: האם הגעת אלינו למטרה טובה ובשלום, או שקרה משהו רע שבגללו באת?