שמואל א, פרק י״ח, פסוק ט״ו

יצא לכם פעם להסתכל מהצד על מישהו שמצליח בכל דבר שהוא עושה, ולהרגיש פתאום קצת חסרי ביטחון? תארו לעצמכם את המלך שאול מתבונן בדוד. במקום לשמוח מהניצחונות הרבים של דוד, שאול מרגיש משבר עמוק בתוך הלב. הוא רואה שדוד מַשְׂכִּיל מְאֹד, כלומר זוכה להצלחה עצומה ולהארת פנים בכל מעשיו. ההצלחה הזו הייתה כל כך מושלמת בזכות הצדקות של דוד, עד ששאול הרגיש חסר אונים לחלוטין מולו. בגלל ההבנה הזו, התגובה של שאול היא וַיָּגָר מִפָּנָיו. המשמעות של המילה וַיָּגָר היא פחד, אבל כאן מדובר על אימה עמוקה ומשתקת, הרבה יותר מסתם פחד רגיל. הפחד הגדול הזה נפל על שאול משתי סיבות: ראשית, שאול סבל מחוסר ביטחון עוד מהיום שבו הפך למלך, וכעת דוד הראה לו בדיוק את המנהיג החזק והמוצלח שהוא בעצמו חלם להיות. שנית, עוצמת ההצלחה של דוד גרמה לשאול לחשוש מאוד שיום אחד דוד פשוט ייקח ממנו את המלוכה.