תארו לעצמכם שאתם עומדים ברחוב ומחכים למנצחים הגדולים שחוזרים הביתה. זה בדיוק מה שקרה כשצבא ישראל חזר משדה הקרב. נשות ישראל יצאו לקבל את פני הלוחמים בשמחה גדולה. הן שרו בקול רם וענו אחת לשנייה בשיר, ולכן הפעולה שלהן נקראת וַתַּעֲנֶינָה. הנשים האלו מתוארות בתור מְשַׂחֲקוֹת, כלומר נשים שתפקידן לשמח, לשיר ולרקוד לקראת החיילים המנצחים.
בתוך כל החגיגה, הנשים שרו שיר מיוחד שהשווה בין המלך שאול לבין דוד הצעיר. הן הכריזו: הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו, וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו. הכוונה שלהן הייתה פשוטה: שאול המלך ניצח אלפים מהאויבים הפלשתים, ואילו דוד ניצח רבבות, כלומר עשרות אלפים. הנשים קצת הגזימו בכוונה במספרים כדי להחמיא לדוד הצעיר שמצא חן בעיניהן. אבל השיר השמח הזה, שהגדיל את ההצלחה של דוד אפילו יותר משל המלך, עומד להפוך לנקודה שתשנה לגמרי את היחסים בין שאול לדוד.