קרה לכם פעם שפגשתם מישהו ומיד, כבר מהרגע הראשון, הרגשתם חיבור מיוחד וידעתם שתהיו החברים הכי טובים? מיד אחרי הניצחון הגדול והמופלא של דוד, המילים כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֶל שָׁאוּל מתארות את הרגע שבו דוד סיים את דבריו עם המלך. באותו זמן עמד שם יהונתן, בנו של שאול. יהונתן הקשיב לדוד והתרשם מאוד. הוא ראה כמה דוד עניו וצנוע, למרות הניצחון העצום שהביא, והבין שדוד הוא אדם קדוש ומיוחד שיום אחד עתיד להיות המלך במקומו.
התנ"ך מספר שוְנֶפֶשׁ יְהוֹנָתָן נִקְשְׁרָה בְּנֶפֶשׁ דָּוִד. זהו תיאור יפהפה לחיבור עמוק ואהבה חזקה כל כך, כאילו הנשמות שלהם התחברו והפכו לאחת. יהונתן לא היה צריך לבדוק או לחקור את דוד, הוא פשוט התחבר אליו מיד. זו הייתה חברות טהורה ואמיתית לשם שמים, בלי שום רצון להרוויח מזה משהו לעצמו, רק בגלל ששניהם אהבו את הטוב והיו אנשים של קדושה וגבורה.
המילים וַיֶּאֱהָבֵהוּ יְהוֹנָתָן כְּנַפְשׁוֹ מלמדות אותנו שיהונתן אהב את דוד ממש כפי שהוא אהב את עצמו. הדבר המדהים ביותר הוא שלמרות שיהונתן ידע שדוד ימלוך על ישראל במקומו, לא הייתה בליבו אפילו טיפה אחת של קנאה. הוא קיבל באהבה ובשמחה את רצון ה'.