שמואל א, פרק כ״ד, פסוק י״ד

דוד מנמק את הימנעותו מפגיעה בשאול בהסתמך על מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי, פתגם עתיק השגור בפי הבריות, שיש הרואים בו את המשל הראשון בעולם או התייחסות לתורת ה'. תוכן הפתגם, מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע, מלמד שה' מסבב את המציאות כך שאדם רשע ייפול בידיו של רשע אחר, וכן שמעשי פשע מעידים על טבעו הרע של העושה אותם. לאור זאת, דוד מבין שלאדם נקי לא יזדמנו מעשים רעים ומצהיר וְיָדִי לֹא תִהְיֶה־בָּךְ. הוא קובע כי שאול יבוא על עונשו משמיים או בידי רשעים אחרים, אך הוא עצמו ישמור על ידיים נקיות מחטא ולא יהיה הכלי להענשתו.