דוד פונה לשאול בתואר הכבוד וְאָבִי, המבטא קבלת מרות של אדון ומלך, וכן מזכיר את חובתו לכבד את חותנו ולנהוג בו ברחמים של בן כלפי אביו, גם כאשר עמדה לו הזכות להגנה עצמית. בקריאה הכפולה רְאֵה גַּם רְאֵה הוא קורא למלך להתבונן בשכלו ובלבו, וכן לראות במו עיניו את ההוכחה המוחשית שבידו. דוד מסביר כִּי בְּכָרְתִי את כנף בגדך כדי להוכיח שהייתי קרוב, חמוש ונטול פחד, ובכל זאת בחרתי שלא לפגוע בך ולמרוד במלכות. מול חפות זו ניצבת התנהגותו של שאול אשר צֹדֶה את נפשו של דוד, כלומר אורב לו ומחפש את מותו ללא כל הצדקה.
שמואל א, פרק כ״ד, פסוק י״ב
וְאָבִ֣י רְאֵ֔ה גַּ֗ם רְאֵ֛ה אֶת־כְּנַ֥ף מְעִֽילְךָ֖ בְּיָדִ֑י כִּ֡י בְּכׇרְתִי֩ אֶת־כְּנַ֨ף מְעִֽילְךָ֜ וְלֹ֣א הֲרַגְתִּ֗יךָ דַּ֤ע וּרְאֵה֙ כִּי֩ אֵ֨ין בְּיָדִ֜י רָעָ֤ה וָפֶ֙שַׁע֙ וְלֹא־חָטָ֣אתִי לָ֔ךְ וְאַתָּ֛ה צֹדֶ֥ה אֶת־נַפְשִׁ֖י לְקַחְתָּֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.