ברגע של התפכחות, מודה שאול באשמתו ומכיר בצדקתו של דוד על רקע מעשיהם בעבר. בהצהרתו צדיק אתה ממני, שאול מודה על העבר ומאשר שדוד אכן צודק בדינו [מלבי"ם]. מבחינה טקסטואלית, המילה הכתובה בפסוק היא "ואת", אך קריאתה המסורתית היא ואתה [מנחת שי].
שאול ממשיך ומשווה בין יחסם ההדדי באמצעות השורש ג.מ.ל. משמעות המילים גמלתני וגמלתיך היא תשלום וגמול על מעשה [מצודת ציון]. עם זאת, לפועל זה ישנו רובד עמוק יותר, המתאר עשיית טוב או רע הנובעת מתוך רגש פנימי של אהבה או איבה [מלבי"ם]. לאור זאת, שאול מודה כי דוד גמל לו טובה מתוך אהבה ודאגה אמיתית לשלומו, כפי שבא לידי ביטוי במלחמותיו בפלשתים ובהריגת גוליית, בעוד שהוא עצמו גמל לדוד רעה מתוך איבה ושנאת חינם [מלבי"ם].