מפגש בלתי צפוי בחשכת המערה מזמן התנגשות דרמטית בין הזדמנות פוליטית, הגנה עצמית ואיפוק מוסרי עמוק. הנרדף מחזיק לפתע בידיו את חייו של המלך הרודף אחריו, בעוד אנשיו מפצירים בו להנחית את המכה הניצחת.
אנשיו של דוד מפרשים את הסיטואציה כהשגחה אלוהית גלויה. הם מזכירים לדוד הבטחה נבואית שנמסרה לו בעבר על ידי שמואל, גד או נתן, ולפיה אויביו יפלו בידו. אף על פי שה' מעולם לא נקב במפורש בשמו של שאול, האנשים מסיקים כי מכיוון ששאול הוא ראש האויבים, הרי שזהו בדיוק היום שלו ציפו [רד"ק]. מעבר להבטחה הנבואית, האנשים מבססים את טענתם על ההלכה ועל המציאות הפוליטית: מכיוון ששני מלכים אינם יכולים לשלוט יחד, ושאול רודף אחרי דוד כדי להורגו, חל עליו דין "רודף" המתיר לדוד להקדים ולהורגו כהגנה עצמית [מלבי"ם, אלשיך]. העובדה שה' זימן את שאול למצב כה פגיע ומבודד, נתפסת בעיניהם כאישור אלוהי מובהק לפעול ולממש את המלוכה [ביאור שטיינזלץ, אלשיך].
דוד ניגש אל שאול וחותך את כנף – פינת או שפולי המעיל [ביאור שטיינזלץ, מצודת ציון], והוא עושה זאת בלט – בחשאי ובשקט [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
באשר למניע שעמד מאחורי חיתוך המעיל במקום פגיעה בשאול עצמו, מציגים הפרשנים גישות שונות. יש הסבורים כי על פי הפשט, דוד אכן התכוון תחילה להרוג את שאול, אך חסידותו המופלגת עצרה בעדו ברגע האחרון והוא הסתפק בחיתוך הבגד [רלב"ג]. מנגד, גישה אחרת מציעה כי דוד חתך את המעיל מראש כמעין מבחן רוחני. הוא היה מסופק אם כבר הגיעה עת סיום מלכות שאול, ורצה לבדוק האם אפילו פעולה קטנה של מרד וביזוי בגדי המלכות תעורר בו נקיפות מצפון. משראה שלבו מכה בו על פגיעה קלה בבגד, הבין כי אין זה רצון ה' שישלח יד ויפגע בגופו של המלך [מלבי"ם, אלשיך]. בנוסף, דוד, שידע כי הוא עתיד למלוך, רצה להרחיק לחלוטין את הרעיון של רצח מלכים משיחי ה', כדי למנוע תקדים מסוכן ולהגן על מוסד המלוכה לקראת שלטונו שלו [רלב"ג].
למעשה כריתת המעיל ישנה גם משמעות סמלית עמוקה. הפעולה מהווה סגירת מעגל לקריעת מעילו של שמואל הנביא בעבר, אז נמסר לשאול סימן כי מי שיכרות את כנף מעילו ימלוך תחתיו. לכן, פעולתו של דוד מהווה למעשה את פרסום וביסוס מלכותו העתידית [חומת אנך]. עם זאת, למרות ההצדקה למעשה, הפגיעה בכבוד הבגדים גבתה מדוד מחיר אישי בהמשך חייו; לעת זקנתו הוא סבל מקור ובגדים לא הצליחו לחמם אותו, שכן המבזה בגדים מביא על עצמו עונש שלבסוף לא ייהנה מהם [רד"ק].