שמואל א, פרק כ״ד, פסוק ה׳

I Samuel 24:5Sefaria

וַיֹּאמְרוּ֩ אַנְשֵׁ֨י דָוִ֜ד אֵלָ֗יו הִנֵּ֨ה הַיּ֜וֹם אֲֽשֶׁר־אָמַ֧ר יְהֹוָ֣ה אֵלֶ֗יךָ הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י נֹתֵ֤ן אֶת־[אֹֽיִבְךָ֙] (איביך) בְּיָדֶ֔ךָ וְעָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר יִטַ֣ב בְּעֵינֶ֑יךָ וַיָּ֣קׇם דָּוִ֗ד וַיִּכְרֹ֛ת אֶת־כְּנַֽף־הַמְּעִ֥יל אֲשֶׁר־לְשָׁא֖וּל בַּלָּֽט׃

תארו לעצמכם שאתם מתחבאים במערה חשוכה, ופתאום האדם שרודף אחריכם נכנס פנימה לגמרי לבד. מה הייתם עושים? זה בדיוק המצב הדרמטי שבו דוד נמצא. האנשים שאיתו מתרגשים ולוחשים לו שזו הזדמנות מיוחדת שה' סידר עבורו. הם מזכירים לו הבטחה ישנה שהאויבים שלו יפלו בידיו, וטוענים שמותר לו להגן על עצמו ולעצור את שאול המלך שרודף אחריו. דוד מקשיב להם ומתקרב, אבל ברגע האחרון הלב הטוב והצדיק שלו עוצר אותו. הוא מחליט לא לפגוע בגופו של המלך שנבחר על ידי ה', ובמקום זאת הוא חותך רק את הכנף, כלומר את הקצה התחתון של המעיל של שאול. דוד עושה את זה בלט, בשקט מוחלט ובסתר, כדי ששאול לא ירגיש שום דבר. כך דוד מראה שהוא יכול היה לפגוע במלך, אבל בחר להתאפק ולשמור על כבודו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ד׳
פסוק ו׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.