לאחר שהופסקה רדיפתו של שאול אחר דוד, הוא שב לחפש אחריו ברגע שנודע לו על מיקומו החדש. המילים מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים מתארות את סיום המערכה הצבאית, וישנן שתי גישות להבנת טיבה. הגישה הפשוטה היא ששאול אכן נלחם בפלשתים, הדף אותם, ולאחר מכן שב לענייניו [ביאור שטיינזלץ].
מנגד, גישה אחרת מציגה תמונה שונה לחלוטין, לפיה כלל לא התקיימה מלחמה. פשיטת הפלשתים לא הייתה איום צבאי ממשי, אלא התערבות ישירה מאת ה' שנועדה אך ורק כדי לאלץ את שאול לעזוב את דוד. שאול רק הלך בעקבות הפלשתים, אך לא נלחם בהם בפועל [חומת אנך].
מתוך כך עולה ביקורת על חוסר תשומת לבו של שאול להשגחה האלוהית. אף על פי שהיה עד לנס גלוי שנועד להציל את דוד (ובייחוד לשיטה שלפיה הסלע נחלק לשניים באותו אירוע), שאול לא השכיל להתבונן במעשה ה' ולהבין את המסר. במקום לעצור, הוא התעלם מהפלא המתרחש לנגד עיניו, ומיד כשקיבל את המידע כי דוד נמצא בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי, חזר לרדוף אחריו [חומת אנך].