וַיָּ֨קׇם דָּוִ֜ד אַחֲרֵי־כֵ֗ן וַיֵּצֵא֙ (מן המערה) [מֵֽהַמְּעָרָ֔ה] וַיִּקְרָ֧א אַחֲרֵי־שָׁא֛וּל לֵאמֹ֖ר אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּבֵּ֤ט שָׁאוּל֙ אַחֲרָ֔יו וַיִּקֹּ֨ד דָּוִ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ {ס}
לאחר יציאת שאול, דוד בוחר עיתוי מחושב כדי להתגלות בפניו. הוא ממתין עד שייווצר ביניהם מרחק מסוים, ורק כאשר הוא ניצב בעמדה נוחה יותר הוא קורא לעברו [ביאור שטיינזלץ]. ביציאתו מתוארת המילה מן המערה בכתיב ונקראת מהמערה בקרי, אולם משמעותן של שתי הצורות זהה לחלוטין [רד"ק].
כאשר שאול מסתובב לאחור לשמע הקריאה, דוד חולק לו כבוד מלכים. הפעולה וַיִּקֹּד משמעותה כפיפה של הקדקוד, והמילה אַפַּיִם פירושה פנים [מצודת ציון]. כלומר, דוד מתכופף ונופל על פניו ארצה כדי להשתחוות למלך [ביאור שטיינזלץ].
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיוהתחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.
