שמואל א, פרק כ״ד, פסוק ט׳

I Samuel 24:9Sefaria

וַיָּ֨קׇם דָּוִ֜ד אַחֲרֵי־כֵ֗ן וַיֵּצֵא֙ (מן המערה) [מֵֽהַמְּעָרָ֔ה] וַיִּקְרָ֧א אַחֲרֵי־שָׁא֛וּל לֵאמֹ֖ר אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וַיַּבֵּ֤ט שָׁאוּל֙ אַחֲרָ֔יו וַיִּקֹּ֨ד דָּוִ֥ד אַפַּ֛יִם אַ֖רְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ {ס}

יצא לכם פעם להתחבא ולחכות בדיוק לרגע הנכון כדי לצאת מהמחבוא? זה בדיוק מה שדוד עושה. אחרי ששאול יוצא החוצה, דוד לא ממהר. הוא מחכה בסבלנות עד שיהיה ביניהם קצת מרחק, ורק כשהוא עומד במקום נוח יותר, הוא קורא לעבר שאול. כששאול שומע את הקריאה ומסתובב לאחור, דוד חולק לו כבוד של מלכים. המילה וַיִּקֹּד פירושה לכופף את הראש, והמילה אַפַּיִם פירושה פנים. כלומר, דוד מתכופף ונופל על פניו ממש עד לרצפה, כדי להשתחוות למלך בכבוד רב.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.