קרה לכם פעם שהייתם צריכים לעמוד לבד מול קבוצה של חברים ולשכנע אותם לא לעשות משהו, למרות שכולם ממש רצו? ברגע מתוח מאוד, דוד עומד מול האנשים שלו שרוצים לפגוע בשאול, והוא חייב לעצור אותם בעזרת דיבור בלבד. האנשים היו מאוחדים בדעתם, ולכן דוד וַיְשַׁסַּע אותם. המילה הזו מתארת קריעה או פירוק. דוד בעצם פירק את ההתאגדות שלהם, קטע את דבריהם ולא נתן להם להמשיך לשכנע אותו לנצל את ההזדמנות.
הוא עשה זאת בַּדְּבָרִים, כלומר באותם דברים שאמר להם קודם לכן, ששאול הוא המלך שנבחר על ידי ה׳. דוד היה צריך להרגיע אותם במילים טובות, כי הם כל כך כעסו עליו שהוא מונע מהם לפעול.
בנוסף, דוד וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל שָׁאוּל. הוא לא הרשה להם אפילו להתקרב אל שאול כדי לומר לו דברי תוכחה. דוד ידע שאם שאול יראה סביבו פתאום הרבה אנשים, הוא ייבהל מאוד. לכן דוד שמר עליו והעדיף לדבר איתו לבד בחוץ.
דוד חיכה בסבלנות עד שוְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּרֶךְ. שאול יצא והמשיך ללכת, ורק אחרי שהוא התרחק מספיק, דוד יצא אחריו כדי לדבר איתו פנים אל פנים כשהם לבדם.