דוד שבר את ההסכמה המאוחדת של אנשיו להרוג את שאול, ופירק את התאגדותם באמצעות כוח הדיבור בלבד. הפועל וַיְשַׁסַּע מבטא קריעה ובקיעה, וממחיש כיצד דוד קטע את שכנועי אנשיו ופייס אותם בַּדְּבָרִים שהשמיע קודם לכן על כך ששאול הוא משיח ה', שכן הם כעסו על סירובו עד כדי סכנה לחייו שלו. דוד וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל שָׁאוּל אפילו כדי לגשת ולהוכיחו, מחשש ששאול ייבהל מההמון או שהאנשים ינצלו את ההזדמנות להורגו בניגוד להוראתו. לכן המתין דוד בשקט עד אשר וְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּרֶךְ שבה הגיע, ורק לאחר שהתרחק יצא אחריו כדי להתעמת עמו לבדו.
שמואל א, פרק כ״ד, פסוק ח׳
וַיְשַׁסַּ֨ע דָּוִ֤ד אֶת־אֲנָשָׁיו֙ בַּדְּבָרִ֔ים וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם לָק֣וּם אֶל־שָׁא֑וּל וְשָׁא֛וּל קָ֥ם מֵהַמְּעָרָ֖ה וַיֵּ֥לֶךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.