יצא לכם פעם לעשות משהו קטן, ופתאום להרגיש צביטה בלב שאומרת לכם שאולי טעיתם? זה בדיוק מה שקרה לדוד. הייתה לו הזדמנות לפגוע בשאול המלך שרדף אחריו, אבל במקום זה הוא רק חתך חתיכה קטנה מהבגד שלו. מיד לאחר מכן, וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ. הלב של דוד הציק לו והוא הרגיש חרטה עמוקה. אדם שיש לו לב טהור וטוב, מרגיש רע אפילו אם הוא עושה מעשה פוגעני ממש קטן. דוד הבין שההרגשה הזו בלב היא בעצם מסר מאת ה', שעוזר לו לעצור ומזהיר אותו לא לפגוע בשאול.
דוד הצטער עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל, כלומר על כך שהוא חתך את קצה הבגד של המלך. הוא הבין שגם לפגוע בבגדים של המלך זה חוסר כבוד, וקל וחומר שאסור לו לפגוע בו בגופו. הרי שאול היה פעם האדון שלו שנתן לו לאכול על שולחנו, והוא עדיין המלך שה' בחר. דוד גם ידע שיום אחד הוא עצמו יהיה מלך, והיה לו חשוב מאוד להראות דוגמה אישית וללמד את כולם שצריך תמיד לכבד את המלכות, כדי שבעתיד העם ידע לכבד גם אותו.