שמואל א, פרק כ״ד, פסוק י״א

דוד מציג בפני שאול את המתח הפנימי והחיצוני שהתחולל בו כאשר הייתה לו הזדמנות לפגוע בו, ומציין כי אף ששורת הדין, אנשיו או לבו שלו דחקו בו וְאָמַר לַהֲרָגְךָ, הוא בחר לרחם. כאשר הוא מוסיף וַתָּחָס עָלֶיךָ, כוונתו היא שנפשו חמלה על שאול, או שמידת הצניעות של המלך היא שעמדה לזכותו והגנה עליו באותם רגעים מדין הרודף. לבסוף דוד מצהיר לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא, ומדגיש כי למרות סכנת החיים הממשית שבה היה נתון, הוא נמנע מלהטיל בשאול אפילו פצע קל כדי לנטרלו, וזאת אך ורק מתוך יראת כבוד למלך שנמשח על ידי ה'.