שמואל א, פרק כ״ד, פסוק י״א

I Samuel 24:11Sefaria

הִנֵּה֩ הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ אֵ֣ת אֲשֶׁר־נְתָנְךָ֩ יְהֹוָ֨ה ׀ הַיּ֤וֹם ׀ בְּיָדִי֙ בַּמְּעָרָ֔ה וְאָמַ֥ר לַהֲרָגְךָ֖ וַתָּ֣חׇס עָלֶ֑יךָ וָאֹמַ֗ר לֹֽא־אֶשְׁלַ֤ח יָדִי֙ בַּאדֹנִ֔י כִּֽי־מְשִׁ֥יחַ יְהֹוָ֖ה הֽוּא׃

תארו לעצמכם שהייתה לכם הזדמנות להחזיר למישהו שהציק לכם, אבל החלטתם לוותר ולסלוח. זה בדיוק מה שקרה לדוד במפגש המותח מחוץ למערה. דוד קורא אל שאול המלך ומספר לו שהייתה לו הזדמנות אמיתית לפגוע בו, אבל הוא בחר לרחם עליו. דוד אומר לשאול את המילים וְאָמַר לַהֲרָגְךָ וַתָּחָס עָלֶיךָ. זהו משפט קצר שחסרות בו קצת מילים, ולכן אפשר לשאול מי אמר ומי ריחם? ההסבר הפשוט ביותר הוא שהאנשים של דוד הם אלו שלחצו עליו וייעצו לו לפגוע בשאול, אבל המילה וַתָּחָס מתארת את הרחמים של דוד. הנפש של דוד חסה וריחמה על שאול, והוא החליט לא להקשיב לאנשיו. בסוף דבריו דוד מבטיח: לֹא אֶשְׁלַח יָדִי בַּאדֹנִי כִּי מְשִׁיחַ ה' הוּא. למרות ששאול רדף אחריו ודוד היה בסכנה, הוא מסרב לפגוע בו. דוד מחליט לא לעשות לו אפילו פצע קטן, וכל זה מתוך יראת כבוד עצומה לשאול, שהוא המלך שנבחר לתפקיד על ידי ה'.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.