דוד מוסר את ההכרעה בסכסוך בינו לבין שאול לידי שמים, ומבקש כי ה' בעצמו ימלא את כל התפקידים בתהליך המשפטי. בתחילה הוא מבקש וְהָיָה ה' לְדַיָּן שיקבל וישמע את טענות הצדדים, וכן שיהיה העד שרואה את המתרחש, כפי שנאמר וְיֵרֶא. לאחר מכן מבקש דוד שה' יהיה גם הטוען המנהל את המאבק המשפטי בעבורו, במילים וְיָרֵב אֶת רִיבִי, ולבסוף יפסוק את הדין הסופי כאשר וְשָׁפַט בֵּינִי וּבֵינֶךָ, ויוציא את הפסק אל הפועל כדי להצילו מידי שאול, כמשתמע מהבקשה וְיִשְׁפְּטֵנִי מִיָּדֶךָ. השימוש בשם ה' המייצג את מידת הרחמים רומז לשאול שחטאו כה חמור, עד שגם אם יישפט ברחמים יצא חייב. דברים אלו גורמים לשאול להכיר מיד בחפותו של דוד, לפרוץ בבכי ולהודות כי דוד נהג בו ברחמים וגמל לו טובה תחת רעה.
שמואל א, פרק כ״ד, פסוק ט״ז
וְהָיָ֤ה יְהֹוָה֙ לְדַיָּ֔ן וְשָׁפַ֖ט בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֑ךָ וְיֵ֙רֶא֙ וְיָרֵ֣ב אֶת־רִיבִ֔י וְיִשְׁפְּטֵ֖נִי מִיָּדֶֽךָ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.