עזיבתו של דוד את מקומו הקודם מהווה נקודת תפנית פיזית ורוחנית לקראת המפגש עם המלך שאול. המילים וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם מתארות את מעברו להסתתר בִּמְצָדוֹת, שהן מבצרים ומקומות מחסה באזור עין גדי, אך גם מבטאות התעלות למדרגה רוחנית גבוהה יותר בעקבות נס שאירע לו. מעבר זה מוביל למרדף שבו שאול נכנס למערה כדי לעשות את צרכיו, מבלי לדעת שדוד ואנשיו מסתתרים בקצהָ. למרות שאנשיו רואים בכך הזדמנות מאת ה' להכות באויב, דוד מסתפק בכריתת כנף מעילו של שאול. מיד לאחר מכן דוד מתחרט עמוקות על עצם הפגיעה בבגדי המלך, מעשה שעליו אף נענש לעת זקנתו כשבגדיו לא הצליחו לחמם אותו.
שמואל א, פרק כ״ד, פסוק א׳
וַיַּ֥עַל דָּוִ֖ד מִשָּׁ֑ם וַיֵּ֖שֶׁב בִּמְצָד֥וֹת עֵֽין־גֶּֽדִי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.