תארו לעצמכם שאתם מסתתרים בשקט בתוך מערה חשוכה, ופתאום נכנס פנימה לבדו האדם שמחפש אתכם בכל הארץ. זה בדיוק מה שקרה לדוד. דוד עוזב את המקום הקודם שלו, והמילה וַיַּעַל מלמדת אותנו על שתי עליות: הוא גם עלה להרים כדי לשבת בתוך בִּמְצָדוֹת, שהן מבצרים ומקומות מחסה בטוחים באזור עין גדי, וגם עלה והתקדם מבחינה רוחנית בזכות נס מיוחד שקרה לו קודם לכן.
באותו זמן, שאול המלך חוזר מהמלחמה בפלשתים, לוקח איתו שלושת אלפים חיילים ויוצא למרדף אחרי דוד בין הסלעים הגבוהים. במהלך החיפושים, שאול נכנס למערה גדולה כדי להתפנות בצניעות, והוא בכלל לא יודע שדוד והאנשים שלו מתחבאים ממש בקצה של אותה מערה. האנשים של דוד בטוחים שה' סידר להם הזדמנות מיוחדת לנצח את שאול, אבל דוד בוחר בדרך אחרת. הוא מתגנב בשקט ורק חותך חתיכה קטנה מהמעיל של שאול.
מיד לאחר מכן, בגלל שדוד היה אדם כל כך ישר וטוב, הוא מרגיש חרטה עמוקה. הוא מבין שאפילו לפגוע בבגד של המלך זה מעשה של חוסר כבוד. בגלל המעשה הזה, שבו דוד פגע בבגד, מסופר שכאשר הוא בעצמו הזדקן, הבגדים שלבש כבר לא הצליחו לחמם אותו.