שאול מודה בפומבי בצדקתו של דוד ובחסד העצום שעשה עמו כאשר בחר ברחמים במקום בנקמה. הוא פונה אליו במילה הכתובה ואת אך נקראת וְאַתָּה, ומצהיר כי הִגַּדְתָּ, כלומר הוכחת לכל בראיה ברורה את הטובה שעשית. אף על פי שה' מסר את שאול בידיו, כמשמעות המילה סִגְּרַנִי, דוד נמנע מלפגוע ברודפו ועשה מעשה החורג משורת הדין. גם אם היו שפקפקו במאורעות המערה, דוד הוכיח את חסדו כשיכול היה לפגוע בשאול בקלות בצאתם לדרך, שכן בדרך הטבע אדם אינו משלח את אויבו לשלום. פרסום מעשה זה הופך את דוד למורה דרך אשר יזכה לשכר מתמיד בכל דור שבו אנשים יחקו את התנהגותו.
שמואל א, פרק כ״ד, פסוק י״ט
(ואת) [וְאַתָּה֙] הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֔וֹם אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָה אִתִּ֖י טוֹבָ֑ה אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר סִגְּרַ֧נִי יְהֹוָ֛ה בְּיָדְךָ֖ וְלֹ֥א הֲרַגְתָּֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.