תארו לעצמכם שמישהו רודף אחריכם ומנסה להרע לכם, ופתאום יש לכם הזדמנות מושלמת לפגוע בו בחזרה. האם הייתם מוותרים לו? דוד עמד בדיוק במבחן הקשה הזה מול שאול המלך, ובחר ברחמים במקום בנקמה. ברגע מיוחד ונדיר, שאול מודה בפני דוד על החסד העצום שעשה איתו. הוא אומר לו הִגַּדְתָּ, כלומר, הוכחת והראית לכולם בצורה ברורה את הצדק שלך ואת הלב הטוב שלך. שאול ממשיך ומודה שה׳ סִגְּרַנִי בידך, שזה אומר שה׳ מסר אותי לידיים שלך והיית יכול לפגוע בי בקלות, אבל בחרת לא לעשות זאת. בדרך כלל, אדם לא פוגש את מי שרודף אחריו ונותן לו ללכת לשלום. דוד עשה מעשה מיוחד וטוב יותר ממה שציפו ממנו, ובכך הפך למורה דרך עבור כולם. בגלל שהמעשה המוסרי הזה התפרסם, בכל דור ודור שבו אנשים לומדים מדוד ובוחרים לסלוח ולעשות טוב, דוד ממשיך לקבל על כך שכר.
שמואל א, פרק כ״ד, פסוק י״ט
(ואת) [וְאַתָּה֙] הִגַּ֣דְתָּ הַיּ֔וֹם אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתָה אִתִּ֖י טוֹבָ֑ה אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר סִגְּרַ֧נִי יְהֹוָ֛ה בְּיָדְךָ֖ וְלֹ֥א הֲרַגְתָּֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.