ישעיהו, פרק א׳, פסוק י״ח

ה' פונה אל החוטאים בלשון רכה של זירוז ועידוד, לְכוּ־נָא, ומזמין אותם לבירור והתפייסות שבהם יכירו באשמתם, יפסיקו להצדיק את מעשיהם וישובו בתשובה, ובכך וְנִוָּכְחָה. הוא מבטיח שאפילו חטאים חמורים הבולטים ככתם אדום של דם או חוטים צבועים, אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים, הם יטוהרו לחלוטין וכַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ. גם עבירות שהפכו להרגל מושרש במשך שנים ארוכות, חטאים נסתרים או כאלה שמחטיאים אחרים, אשר אִם־יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע המפיק צבע עז, יזכו לכפרה פלאית וכַּצֶּמֶר יִהְיוּ. קריאה זו אינה באה להאשים אלא להציע פתח של תקווה, מתוך הבטחה כי התשובה מועילה למחוק ולטהר גם את העוונות העמוקים ביותר.