ה' דוחה לחלוטין פולחן דתי המשמש כיסוי למעשים רעים, ומזהיר את העם לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא הריקה מכוונה פנימית. אפילו הקְטֹרֶת הנבחרת הופכת לקיטור דוחה ונקבע כי תּוֹעֵבָה הִיא לִי כאשר היא מלווה בצביעות. בדומה לכך, ה' אינו פוסל את עצם קיומם של חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, אלא את האופן הפסול שבו העם מקיים התכנסויות אלו ללא מהות פנימית. לכן הוא מכריז לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה, שכן אינו יכול לסבול את השילוב של אָוֶן, המבטא עוון ושקר, יחד עם עֲצָרָה, שהיא התאספות פומבית וצדקנית במקדש. הקפדה פולחנית המנותקת ממוסר אינה מכפרת על החטא, אלא מהווה תועבה בפני עצמה.
ישעיהו, פרק א׳, פסוק י״ג
לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.