תהליך התיקון של עם ישראל מומשל למלאכתו הקפדנית של צורף מתכות, המעביר את הכסף באש יוקדת כדי לזקק אותו מכל פסולת. ה' פועל כביכול כאומן המנקה את העם מיסודות מושחתים, בתהליך שהוא קשה וכואב, אך הכרחי לקיומה וטהרתה של האומה.
המילים וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ מתפרשות בשני אפיקים מרכזיים המשלימים זה את זה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בפעולה עונשית של הכאה רצופה, מכה אחר מכה, עד להשמדת הפושעים [רש"י, אבן עזרא, מצודת דוד]. מנגד, פרשנים אחרים רואים בכך תיאור של התעסקות מתמדת ופעולה חוזרת ונשנית, בדומה לאומן המניף את ידו שוב ושוב על מלאכתו עד להשלמתה [מלבי"ם, רד"ק]. התערבות פעילה זו של ה' היא אמנם קשה ורעה לרשעים, אך טומנת בחובה טובה גדולה וחסד לכלל האומה [שד"ל, ביאור שטיינזלץ].
הפעולה עצמה מתוארת במילים וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ. פועל הצירוף מתייחס להתכת מתכות באש כדי להפריד מהן את הפסולת [שד"ל]. הפרשנים נחלקו בהבנת המילה כַּבֹּר. הגישה הרווחת היא שהכוונה לחומר ניקוי כדוגמת בורית, המנקה את הבגד מכתמיו [רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. גישה שונה מציעה שהמילה מתייחסת לחומר מיוחד, המופק מאפר עצים, שהצורפים מערבים במתכת כדי לזרז את התכתה. לפי פירוש זה, ה' נמשל לצורף המשתמש בחומר זה לזיקוק, ולא לחומר הניקוי עצמו [שד"ל, רד"ק]. דעה נוספת קושרת את המילה ללשון ניקיון וטוהר הלב והידיים [אבן עזרא].
המילה סִיגָיִךְ מתייחסת לפסולת המתכת ולנחושת המעורבת בכסף טהור. מבחינה לשונית, פעולת הצירוף נעשית בדרך כלל על הכסף עצמו ולא על הפסולת, ולכן הכוונה כאן היא לצירוף הכסף שהפך כולו לסיגים [שד"ל]. במישור הסמלי, הסיגים הם הרשעים, המורדים והשופטים המושחתים שהתערבבו בעם, וה' עתיד לבער אותם לחלוטין [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם].
התהליך מסתיים בהבטחה וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ. הבדיל הוא סוג של מתכת זולה, שבה היו הזייפנים משתמשים כדי לערבב ולפגום בטוהר הכסף [רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון]. השימוש בלשון רבים בא לרבות את כל סוגי התערובות והמתכות הגרועות [מלבי"ם, רד"ק]. ייתכן שמתכת זו נקראת כך משום שבתהליך ההיתוך היא נבדלת ומופרדת מן המתכת היקרה [ביאור שטיינזלץ]. מטרת ההסרה המוחלטת של הסיגים והבדיל היא לבער את הרע מן העולם, כדי להותיר אומה נקייה וברורה שתוכל להתקיים תחת מידת הדין והצדק המוחלט [אהבת יהונתן].