קריאה אלוהית מופנית אל החוטאים, המציעה להם פתח של תקווה ודרך להיטהר מן החטאים העמוקים והמושרשים ביותר. ה' אינו בא אל העם רק בהאשמות, אלא מציע להם מתווה של תיקון וסליחה מלאה.
המילה לכו אינה מכוונת להליכה פיזית, אלא משמשת כלשון זירוז, עידוד ופנייה רכה [רד"ק, מצודת ציון, מלבי"ם]. באשר למילה ונוכחה, נחלקו הפרשנים בכוונתה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בהזמנה לבירור או ויכוח משפטי והגיוני: ה' קורא לעם לברר מי סרח ומי חטא כלפי מי. כאשר יעמדו נוכח הטענות וחסדי ה', יבינו החוטאים כי אין להם מענה, יודו באשמתם, יתחרטו וישובו בתשובה [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם]. לעומת גישה זו, יש הסבורים כי המילה אינה מציינת ויכוח, אלא התפייסות והשלמה הדדית לאחר הריב. כלומר, ה' מבטיח שאם יעשו את המוטל עליהם, הם יתפייסו עמו והוא יסלח להם [שד"ל]. פרשנים אחרים מציעים כי זהו קולו של הנביא, המשתף את עצמו עם העם וקורא להם מתוך ענווה: בואו ונקבל יחד את תוכחת ה' [אבן עזרא, אברבנאל]. גישה נוספת מפרשת זאת כהזמנה לאדם להתווכח עם עצמו ועם יצרו, כדי שיפסיק להצדיק את מעשיו הרעים ויכיר באמת [אהבת יהונתן].
להמחשת החטא והכפרה, נעשה שימוש בניגוד עז בין הצבע האדום ללובן הבוהק. הצבע האדום מסמל את חומרת העוון, והוא נמשל לכתם חזק הבולט למרחוק וקשה מאוד להסרה בכיבוס [מצודת דוד, רד"ק]. יש הרואים באודם רמז לדם הנרצחים והעשוקים, המהווה את החטא החמור מכל [שד"ל, אברבנאל]. המילים כשנים וכן כתולע מתייחסות לחומרי צביעה אדומים ועזים. "שנים" הם חוטים הצבועים באדום, ואילו "תולע" מתייחס לגרעינים או לתולעת עצמה שמדמה מפיקים את הצבע האדום [רש"י, רד"ק, שד"ל, מצודת ציון]. הפעלים ילבינו וכן יאדימו מנוסחים כפעלים עומדים, כלומר, הפעולה והשינוי מתרחשים ומתחדשים בדבר עצמו [רד"ק, שד"ל].
המעבר בין כשלג לבין כצמר (שמשמעותו צמר לבן ונקי) נתפס אצל חלק מהפרשנים ככפל לשון שנועד להדגשה בלבד [אבן עזרא]. אולם, רבים מוצאים הבדלים ודירוג בין חלקי המשפט. גישה אחת מציעה כי חוטים הצבועים "כשנים" אינם אדומים כל כך, ולכן ילבינו לחלוטין כשלג, אך חטאים עמוקים "כתולע" הם אדומים וקשים יותר, ולכן יגיעו רק לדרגת הלובן של הצמר, שאינו לבן ובוהק כשלג [רד"ק בשם אביו].
גישה אחרת מבחינה בין מהות החטאים: חוט ה"שנים" מקבל את צבעו מבחוץ, ואילו ל"תולע" הצבע האדום הוא תכונה עצמית, והוא אף משמש לצביעת דברים אחרים. מכאן, שגם אם החטא הפך לטבע מושרש באדם כדוגמת כפירה, או שאדם חטא והחטיא אחרים, עדיין פתוחה בפניו דרך התשובה ואין דבר העומד בפניה [מלבי"ם]. הבחנה נוספת מתייחסת לרובד הגלוי והסמוי: "שנים" מייצג חטאים של תאוות גופניות הניכרים על פניו של האדם שמתחממות ומאדימות, בעוד "תולע" מסמל חטאים נסתרים כמינות או הסתת אחרים, שבהם האדם נראה תמים מבחוץ אך תוכו אדום ומושחת. התשובה מועילה לשני הסוגים [אהבת יהונתן]. בנוסף, יש המציינים כי הפיכת בגד צבוע כולו ללבן כשלג היא פעולה קשה, אך הסרה מוחלטת של כתמים עזים מבגד עד שיחזור למראהו המקורי כצמר טבעי היא פעולה פלאית אף יותר, ושתיהן מובטחות לשבים [שד"ל].
פירוש ייחודי נוסף למילה כשנים קורא אותה לא כצבע, אלא כמשמעות של זמן, כלומר שנים רבות. לפי זה, ההבטחה היא שגם אם החטאים הפכו להרגל מושרש במשך שנים ארוכות, הם יולבנו ויימחקו מיד עם קבלת התוכחה [אברבנאל]. בהקשר זה, אם העבירות נעשו בהדרגה לאורך השנים, מקטנה ועד גדולה, הדבר מעיד על הסתה מתמשכת של היצר הרע ולא על מרד פתאומי, ולכן ה' נוטה יותר למחול עליהן [חנוכת התורה].