חזון של תיקון פוליטי ורוחני מקיף מוצג כאן, ומבטיח לירושלים חזרה למצב אידיאלי של הנהגה וחברה. התהליך המתואר הוא ברור: בתחילה יטוהרו שורות ההנהגה, ובעקבות זאת תעבור העיר כולה מהפך מוסרי ומהותי.
באשר לתקופה שבה תתגשם נבואה זו, קיימת מחלוקת. יש הסבורים כי מדובר בהבטחה היסטורית קרובה לימי המלך חזקיהו, שיסלק את שופטיו המושחתים של אחז ויעמיד תחתיהם שופטי צדק, כך שכבוד העיר ישוב אליה והיא תינצל מידי סנחריב [אבן עזרא, אברבנאל]. מנגד, יש הרואים בכך חזון רחוק יותר לימות המשיח, אז יכלו כל הרשעים ושארית העם לא תעשה עוד עוולה ולא תדבר כזב [רד"ק].
הבטחת היסוד היא וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה. רוב הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא לסילוק ההנהגה המושחתת הנוכחית והעמדת שופטים כשרים וישרים במקומה, ממש כפי שהיה בימי קדם, כתקופת דוד ושלמה.
לגבי המילה וְיֹעֲצַיִךְ, יש המפרשים זאת פשוט כיועצי המלך הממלאים תפקידי הנהגה שונים בעיר [שד"ל, ביאור שטיינזלץ]. אולם, ניתוח מעמיק יותר מצביע על חלוקת תפקידים מדויקת בהנהגת העם: השופטים הם האחראים על התחום החברתי שבין אדם לחברו, ואילו היועצים הם מדריכים רוחניים המכוונים את העם בדברים שבין אדם למקום [מלבי"ם].
הבדל דק נוסף קיים בבחירת המילים. לגבי השופטים נאמר כְּבָרִאשֹׁנָה, לשון המרמזת על סדר. כלומר, בעבר היו שופטים טובים, אחריהם באו שופטי רשע, וכעת ישובו הראשונים. לעומת זאת, לגבי היועצים נאמר כְּבַתְּחִלָּה, שכן יועץ רע המדיח את העם אינו ראוי כלל לתואר "יועץ". לכן, התקופה שבה הודח העם מדרך הישר נחשבת כתקופה שבה לא היו יועצים כלל, וכעת מוחזר המצב לנקודת ההתחלה [מלבי"ם].
תוצאת התיקון הזה מופיעה בהמשך: אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. המילה יִקָּרֵא בהקשר הנבואי אינה מציינת רק מתן שם או כינוי, אלא מעידה על הוויה ומציאות אמיתית [שד"ל]. ברגע שהמשפט יופקד בידי אנשים ישרים והרשעים ירדו מגדולתם, העם כולו ישוב למוטב, יעשה צדקה ומשפט, ויתדבק בה' [שד"ל, אברבנאל].
סיום הפסוק חותם את ההקבלה הדו-שכבתית של ההנהגה. התואר עִיר הַצֶּדֶק מכוון כנגד השופטים ומתייחס לצדק החברתי שצריך להיראות בגלוי, ממש כפי שהמונח "עיר" כולל גם שטחים פתוחים ופרזות. לעומת זאת, התואר קִרְיָה נֶאֱמָנָה מכוון כנגד היועצים ומתייחס לאמונה בה', שהיא עניין פנימי ומוצנע שבין אדם לקונו, בדומה ל"קריה" שהיא עיר מוקפת חומה ושמורה [מלבי"ם]. משמעות נוספת לתארים אלו היא של קיום והתמדה. בניגוד למצבה הרעוע של העיר שתואר בפסוקים הקודמים כסוכה ארעית בכרם, כעת היא מובטחת להיות עיר יציבה, נאמנה וקיימת לדורי דורות [שד"ל].