ישעיהו, פרק א׳, פסוק ט׳

Isaiah 1:9Sefaria

לוּלֵי֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הוֹתִ֥יר לָ֛נוּ שָׂרִ֖יד כִּמְעָ֑ט כִּסְדֹ֣ם הָיִ֔ינוּ לַעֲמֹרָ֖ה דָּמִֽינוּ׃ {פ}

הישרדותה של האומה לנוכח משברים אינה בזכות מעשיה, אלא ביטוי של חסד ה'. לוּלֵי, כלומר אם לא היה יְהֹוָה צְבָאוֹת הכולל בעצמו את כל הכוחות חס על עמו, גורלנו היה חורבן מוחלט. מתוך השגחה מכוונת הוא הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד קטן, שהיא שארית של פליטים ולומדי תורה שניצלו ממידת הדין. שארית זו מועטה כִּמְעָט, ובלעדיה היינו קרובים לאבדון כך שכִּסְדֹם הָיִֽינוּ בזהות מוחלטת של מעשים רעים, ולַעֲמֹרָה דָּמִֽינוּ בהשוואה לעונש ההשמדה, כפי שהנביא מעיד בלשון רבים מתוך כבוד לעם.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.