ישעיהו, פרק א׳, פסוק כ״ט

החוטאים יחוו אכזבה וכלימה עמוקה כאשר מושאי הביטחון השגויים שלהם יכזיבו בעת משבר. הם יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים, שהם אילנות סרק גדולים ששימשו לפולחן אלילי אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם מתוך יצר. חרפה כבדה אף יותר, וְתַחְפְּרוּ, תבוא מֵהַגַּנּוֹת שניטעו לעבודה זרה ולרדיפת תענוגות, אותם מקומות אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם מתוך החלטה שכלית ומחושבת. יש המפרשים כי אילנות אלו אינם אלילים אלא דימוי למנהיגים בשר ודם שהעם בטח בהם במקום לבטוח בה'. חילופי הגופים בין נסתרים לנוכחים נועדו להבחין בין ההנהגה הרשעה שתספוג את עיקר הבושה, לבין העם שרק נגרר אחריה.