הנביא מזמן את הבריאה כולה לשמש עדה לשבר המשפחתי שבין ה' לעמו, וקורא שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ משום שהם קיימים לנצח ובידם להוציא לפועל את העונש. הוא מבהיר כִּי ה' דִּבֵּר ושהוא עצמו משמש רק כשליח המעביר את דברי התוכחה, המגיעים באופן פלאי דווקא ממידת הרחמים. ה' ממשיל את ישראל לילדים ומכריז בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי, שכן הוא דאג לצמיחתם הפיזית של העם ולעלייה במעמדם הרוחני מאז יציאת מצרים. למרות חובתם המוסרית כלפיו, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי ומרדו בו במכוון וביודעין. מרידה זו מבטאת כפיות טובה עמוקה, שכן היא התרחשה דווקא מתוך השפע והרוממות שה' העניק להם.
ישעיהו, פרק א׳, פסוק ב׳
שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.