ישעיהו, פרק א׳, פסוק ב׳

Isaiah 1:2Sefaria

שִׁמְע֤וּ שָׁמַ֙יִם֙ וְהַאֲזִ֣ינִי אֶ֔רֶץ כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּ֑ר בָּנִים֙ גִּדַּ֣לְתִּי וְרוֹמַ֔מְתִּי וְהֵ֖ם פָּ֥שְׁעוּ בִֽי׃

תארו לעצמכם שאתם צריכים להביא עדים למשפט, אבל עדים כאלה שיישארו קיימים לנצח. את מי הייתם מזמינים? הנביא ישעיהו רוצה להגיד לעם ישראל דברים כל כך חשובים, עד שהוא מזמין את העולם כולו להקשיב. הוא פונה אל השמיים ואל הארץ ומבקש מהם שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ. הוא בוחר דווקא בהם כעדים למשפט בין ה' לעמו, כי בני אדם חולפים מן העולם, אבל השמיים והארץ תמיד נשארים. ישעיהו מבהיר מיד שהמילים הקשות שהוא עומד להגיד הן לא שלו, כִּי ה' דִּבֵּר, והוא רק השליח שמעביר את המסר. ה' מתאר את הקשר שלו עם עם ישראל ממש כמו אבא אוהב המטפל בילדיו החלשים. הוא אומר בָּנִים גִּדַּלְתִּי, כלומר דאגתי להם ושמרתי עליהם מאז שיצאו ממצרים, וְרוֹמַמְתִּי, נתתי להם מעמד גבוה ומיוחד כשהענקתי להם את התורה. אבל אז מגיע השבר הכואב. למרות כל האהבה והשפע שה' נתן להם, וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. במקום להכיר תודה ולכבד את מי שדאג להם כל כך, הם בחרו בכוונה להפנות לו עורף ולעזוב את דרך הצדק והיושר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.