ישעיהו, פרק י׳, פסוק י״ב

כאשר ה' יְבַצַּע, כלומר ישלים, את כָּל מַעֲשֵׂהוּ, שהוא העונש שגזר על ישראל באמצעות צבא אשור, שיא המהלך יתרחש בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִָם. היראה שיעורר הצבא תביא את העם לחזור בתשובה, ואז ה' יסיים את משימת הענישה ויכריז אֶפְקֹד, כלומר אשגיח ואעניש את מחנה אשור שימות באותו מקום. העונש יבוא על פְּרִי גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ אַשּׁוּר, אלו המעשים והתוצאות שצמחו מגאוותו, שכן במקום להסתפק בלקיחת שלל הוא החריב עמים שלמים והתפאר כי ניצח בזכות חכמתו וכוחו. כמו כן המלך ייענש על תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו, גסות רוחו כמי שסירב להכיר בהיותו כלי זמני ביד ה' וראה עצמו כמושל העולם, התנשאות פנימית שניכרה אף במבט עיניו.