ישעיהו, פרק י׳, פסוק י״ג

מלך אשור מתפאר כי הישגיו נובעים מיכולותיו בלבד תוך התעלמות מעזרת ה', ומצהיר כי פעל מתוך עוצמה פיזית עצמאית כשאמר בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי, ובזכות שכלו ותחבולותיו שאינם זקוקים לעצה חיצונית באומרו וּבְחׇכְמָתִִי כִּי נְבֻנּוֹתִי. את תבונתו הוא מיישם כשהוא מכריז וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים, כלומר מוחק את ההפרדה בין האומות על ידי הפיכתן לממלכה אחת, או באמצעות מדיניות הגליה מכוונת שנועדה לבלבל את הגבולות ולמנוע מרידות. בנוסף, הוא מתגאה כי וַעֲתוּדֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי, בכך שבזז והשחית את האוצרות שהעמים צברו לעתיד, פגע בעריהם המפוארות, וגזל את זכותם העתידית לשוב לארצם. לבסוף הוא מתאר כי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים, משמע הוריד מגדולתם בכוח של גיבור עמים גדולים שישבו לבטח במקומות מבוצרים במשך זמן רב.