סנחריב מלך אשור מתפאר ביהירות לקראת התקפתו על ירושלים, ומשתמש בניצחונו על שומרון כהוכחה לכך שיצליח לכבוש גם אותה. הוא דוחה מראש את הטענה שה' יציל את העיר, מתעלם לחלוטין מקיומו, ומכריז כי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן ולפסילים שלה, אותם שיבר ולקח עמו, כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלַ͏ִם. סנחריב מתייחס לתושבי ירושלים כעובדי עבודה זרה, והשימוש בשני מונחים שונים לתיאור הפסילים משמש הן לגיוון לשוני והן להבחנה מהותית. את אלוהי שומרון הוא מכנה וְלֶאֱלִילֶיהָ, לשון ריקנות ואפסות, משום שכבר כבש אותם ונוכח בחוסר כוחם, בעוד שאת פסילי ירושלים שטרם כבש הוא מכנה וְלַעֲצַבֶּיהָ, רק על שם עשייתם וצורתם הפיזית.
ישעיהו, פרק י׳, פסוק י״א
הֲלֹ֗א כַּאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֛יתִי לְשֹׁמְר֖וֹן וְלֶאֱלִילֶ֑יהָ כֵּ֛ן אֶעֱשֶׂ֥ה לִירוּשָׁלַ֖͏ִם וְלַעֲצַבֶּֽיהָ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.