לאחר תקופה של אשליות פוליטיות ובגידות כואבות, מתרחש שינוי תודעתי עמוק בעם. מתוך משבר ושבר, הניצולים מבינים את חוסר התוחלת שבחיפוש חסות אצל אימפריות זרות שבסופו של דבר מנצלות ורומסות אותם. מתוך ההריסות צומחת שארית מובחרת המפנה את מבטה וביטחונה אל המקור האמיתי והנצחי לישועה.
ההתפכחות הזו תתרחש בַּיּוֹם הַהוּא, כאשר העם יראה עין בעין את הנס הגדול ואת כוחו העצום של ה' [מצודת דוד, מלבי"ם]. באותה עת, שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית יַעֲקֹב ישנו את דרכם. רוב הפרשנים מסכימים כי צירוף זה מכוון למלכות יהודה וליושבי ירושלים ששרדו לאחר חורבן שומרון וגלות עשרת השבטים [שד"ל, אברבנאל]. עם זאת, יש המזהים הבחנה מעמדית ומקומית בין המונחים: שְׁאָר יִשְׂרָאֵל הם גדולי העם ואנשי ציון שנשארו בבטחה במקומם, בעוד שפְלֵיטַת בֵּית יַעֲקֹב הם פשוטי העם או הפליטים ממלכות אפרים שניצלו על ידי מנוסה ובריחה [מלבי"ם].
ההבטחה היא ששארית זו לא תוסיף עוד לְהִשָּׁעֵן עַל מַכֵּהוּ, כלומר, הם יחדלו לסמוך על המעצמות שגורמות להם סבל [ביאור שטיינזלץ]. באשר לזהותה של אותה מעצמה, קיימת מחלוקת בין המפרשים: יש הסבורים כי מדובר במלכי מצרים, שהיו מבחינה היסטורית המציקים הראשונים של העם [רש"י, מצודת דוד]. לעומת זאת, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה למלך אשור. בעבר, המלך אחז בטח באשור, שילם לו מס וביקש את עזרתו, אך משענת זו התבררה כבוגדנית כאשר אשור הפנה לו עורף, הכביד את עולו ונלחם בו [רד"ק, אבן עזרא, שד"ל, אברבנאל]. הדימוי כאן ממחיש כיצד האומה הזרה, שהייתה אמורה לשמש כמטה להישען עליו, נהפכה למקל חובלים המכה בעם [מלבי"ם]. מתוך ניסיון מר זה, הניצולים יכירו בכך שהישענות על בשר ודם היא פגומה מיסודה, שכן היא דורשת שעבוד ועלולה להפוך לאויבות ברגע שהאינטרסים משתנים [רד"ק].
חלף זאת, העם וְנִשְׁעַן עַל ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת. בימי המלך חזקיהו, לאחר שיראו את מפלת סנחריב מלך אשור, יפנו הניצולים את ביטחונם אל ה' בלבד [רד"ק, אברבנאל]. המילה בֶּאֱמֶת מתפרשת בשני אופנים המשלימים זה את זה: ראשית, היא מתארת את כוונת הלב של העם, שיישען על ה' בלב שלם וללא רמייה [מצודת דוד, מלבי"ם]. שנית, היא מתארת את טיבה של ההישענות עצמה, בניגוד להישענות על אדם שהיא אשליה, ההישענות על ה' היא הישענות אמיתית ויציבה, שכן ה' הוא משען בלתי בוגד שאינו מבקש מהאדם דבר מלבד ביטחון כנה כדי להושיעו [רד"ק, שד"ל].