הנבואה מציגה תמונה חדה של צבא אדיר שניגף וצומצם לממדים זעירים, תוך שימוש בדימוי של יער שמרבית עציו נכרתו.
המילים וּשְׁאָר עֵץ יַעְרוֹ מתייחסות לחיילים או לשרים שייוותרו בחיים מתוך המחנה הצבאי [אברבנאל]. המחנה כולו נמשל ליער עבות, ואילו הניצולים הבודדים נמשלים לעצים המעטים שיישארו עומדים על תילם [רד"ק, מצודת דוד].
הצירוף מִסְפָּר יִהְיוּ בא ללמד על כמותם הזעומה של הניצולים. משמעות המילה מספר בהקשר זה היא מועטים ונוחים לספירה, בדומה לביטוי המקראי "מתי מספר" [מלבי"ם, רד"ק, רש"י].
כדי להמחיש עד כמה קטן יהיה מניין השורדים, מוסיף הנביא וְנַעַר יִכְתְּבֵם. רוב הפרשנים מסכימים כי הכוונה היא שהניצולים יהיו כה מעטים, עד שנער צעיר יוכל למנות ולכתוב את שמותם אחד לאחד מבלי להתעייף [מצודת דוד, אברבנאל]. יתרה מכך, מודגש כי אפילו נער שאינו בקיא במספרים ואין לו כל ניסיון או הרגל בפעולות חשבון, יצליח לספור ולתעד אותם בקלות רבה [אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ].